צלחת עצם היא מכשיר רפואי בצורת צלחת מחוררת המשמש לקיבוע פנימי של שברים בניתוחים אורטופדיים, המהווה חיבור יציב עם העצם דרך ברגים לקידום ריפוי . התפתחותו עברה תהליכים איטראטיביים, מהפרעה של דינמייה (LCEL DISTION (LC-DCP) ועד דחיסה של LCP (LCP) עם PARISTION DINAMENICINE DISTION (LC-DCP). The materials mainly use metals such as stainless steel and titanium alloys, and in recent years, absorbable biomaterials have also been applied to low load areas. According to their functions, they can be divided into two types: ordinary steel plates and locking steel plates, with multiple fixing modes such as neutralization, bridging, and support. A typical design includes a shaft, head, and extension, אשר משיגים קיבוע תלת ממדי של אתר השבר דרך מבנה נקבובי .
